כשמערכת היחסים הופכת לסיכון עסקי: מה באמת קורה כשמייסדים מפסיקים להסתדר

סקירה מתוך מאמרה של ד״ר יעל דניאלי: Unspoken, yet lethal: dysfunctional Co-founders relationships

בין כל ההחלטות הקריטיות שמייסדים מקבלים: גיוס הון, בחירת שוק, בניית מוצר –
יש החלטה אחת שקשה למדוד אך קובעת יותר מכול: מערכת היחסים ביניהם.

ד״ר יעל דניאלי, פסיכולוגית קלינית ותרפיסטית למייסדים, מציגה במחקרה כיצד יחסים לא מתפקדים בין שותפים אינם רק עניין רגשי, אלא גורם עסקי קטלני.
ממצא זה משתלב עם מחקרו של פרופ’ נועם וסרמן מבית הספר למנהל עסקים של הרווארד, שלפיו כ־65% מהסטארטאפים עתירי הפוטנציאל נכשלים עקב מתחים לא פתורים בין מייסדים.

כששקט ביחסים הופך ל“שקט תעשייתי”

יזמים מרבים לדבר על חזון, שוק ומוצר, אך כמעט לא מדברים על היחסים ביניהם.
דניאלי מתארת תהליך מוכר: “מיקרו־קונפליקטים” קטנים שאינם מטופלים מצטברים בהדרגה והופכים ל“פיל בחדר”.

בשלב זה מתחילים להופיע סימנים עסקיים ברורים – חזון שמטשטש, החלטות שמתעכבות, ואובדן היכולת לנוע קדימה.
מה שנראה מבחוץ כבעיה אסטרטגית או תפעולית, הוא לעיתים תוצאה ישירה של מערכת יחסים שנשחקה.

מה באמת עומד מאחורי הקונפליקטים?

מחקרה של דניאלי, שהתבסס על מאות ראיונות עומק עם מייסדים בישראל ממגוון תעשיות מיפה שבע סיבות מרכזיות לקונפליקטים בין שותפים מייסדים:

• מאבקי היררכיה – קושי לקבל סמכות ניהולית או מבנה הנהגה מוגדר.

• קבלת החלטות – חוסר הסכמה על תהליכים, גבולות וסמכויות.

• חילוקי דעות אסטרטגיים – פערים בתפיסת חזון, כיוון מוצר או סדרי עדיפויות.

• מייסד שאינו “סקיילבילי” – קושי לגדול יחד עם צורכי החברה.

• חלוקת אקוויטי וניהול כספים – טריגר רגשי עמוק סביב כסף והוגנות.

• פערי אישיות וערכים – הבדלים במוטיבציה, תקשורת ורמת מחויבות.

• רילוקיישן – מעבר של אחד המייסדים לחו״ל שמערער את ה“חוזה הפסיכולוגי”.

לצד הסיבות הגלויות, דניאלי מצביעה על שכבות עמוקות יותר: פחד מאובדן שליטה, קושי באמון, ודפוסי תקשורת שמועצמים תחת לחץ.

“גירושי מייסדים” – לא רק מטאפורה

המונח “גירושי מייסדים”, כפי שמתארת דניאלי, אינו רק תיאור ציורי אלא תהליך רגשי מלא,
הדומה לגירושים אישיים: כעס, אובדן, קנאה ותחושת כישלון.

הנתונים מדגישים את עומק התופעה:

• כ־10% מהמייסדים נפרדים בתוך שנה מהקמת החברה.

• כ־45% נוספים נפרדים בתוך ארבע שנים.

בפועל, כמחצית מהשותפויות אינן שורדות את הדרך.

מה המשמעות ליזמים:

המסר המרכזי ברור:
כשם שמייסדים מטפלים באסטרטגיה עסקית, בגיוס הון או במוצר – כך עליהם לטפל גם בשותפות עצמה.

השקעה ביחסים, בתקשורת ובניהול קונפליקטים איננה מותרות רגשית, אלא חלק מתשתית הצמיחה של החברה.
מייסדים שמסוגלים לראות במחלוקת הזדמנות לחשיבה משותפת ולא איום, מגדילים משמעותית את הסיכוי לבנות צוות שמחזיק לאורך זמן גם כשהמסע הופך מורכב.

SparkFounder Insight 💡

אנחנו רואות בשותפות מייסדים לא רק מערכת יחסים, אלא מערכת ניהולית, פסיכולוגית ואסטרטגית.

האתגר המרכזי של סטארטאפים בתחילת הדרך אינו טכנולוגי, אלא אנושי.
לכן פיתחנו מודל אבחון שמזהה בזמן אמת דפוסי תקשורת, קונפליקט, אמון והתאמה קוגניטיבית בין מייסדים.

המטרה אינה “להציל יחסים”, אלא להנדס צוותים שמבינים את עצמם ויודעים לנהל מורכבות אנושית בדיוק כפי שהם מנהלים מוצר.

כי בסופו של דבר, סטארטאפ לא נופל בגלל רעיון – הוא נופל כשמייסד אחד מפסיק להקשיב לשני.